#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה צריך לעשות נר יפה לשבת?	"כתב הטור דזהו הפירוש בדברי רב הונא דאמר הרגיל בנר שבת הויין ליה בנים ת&quot;ח דהיינו נר יפה, וביאר המ&quot;ב (ס&quot;ק א&#x27;) משום הידור מצוה דהדלקת נרות הוי מצות עונג שבת [ולפי רש&quot;י הוי מצות כבוד שבת (ערוה&quot;ש סעי&#x27; א&#x27;), ולרמב&quot;ם במקום אכילה הוא כבוד שבת ובמקום הליכה הוא עונג שבת (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ב&#x27;)], אמנם כתב הגר&quot;ז (קו&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) דרק הנרות שבמקום האכילה צריכים להיות יפים ולא הנרות שבמקום ההליכה (וכ&quot;כ השבט הלוי ח&quot;ג סי&#x27; כ&quot;ד)."	סימן רסג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על מה יתפלל אשה בשעת הדלקת נרות?	"כיון שהוא זכות לבנים ת&quot;ח [כי נר מצוה ותורה אור] ראוי להתפלל שיתן לה הקב&quot;ה בנים זכרים מאירים בתורה (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;), והוסיף הקיצור שו&quot;ע (סי&#x27; ע&quot;ה סעי&#x27; ב&#x27;) דאשה קשת רוח בגידול בנים או שאין לה כלל סגולה שתאמר לאחר הדלקת נרות ההפטורה של יו&quot;ט ראשון דר&quot;ה, וטוב שתבין מה שהיא אומרת ותאמר בכוונה."	סימן רסג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך ללמוד אצל הנרות?	"כתב הדעת תורה למהרש&quot;ם (סי&#x27; רס&quot;ג סעי&#x27; א&#x27;) דספר מעבר יבוק הביא בשם הזוהר (פרשת תרומה) דכל זכות האשה בנרות הוא אם בעלה ובניה לומדים אצל הנרות (קובץ הלכות פ&quot;ז הע&#x27; ל&quot;ג)"	סימן רסג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריכה ליתן צדקה קודם הדלקה?	"כתב הקיצור שו&quot;ע (סי&#x27; ע&quot;ה סעי&#x27; ב&#x27;) דטוב שתתן צדקה קודם הדלקה, וביאר בקובץ הלכות (פ&quot;ז הע&#x27; ל&quot;ד) כמ&quot;ש דטוב ליתן צדקה קודם תפילה (שו&quot;ע סי&#x27; צ&quot;ב סעי&#x27; א&#x27;) ונשים מתפללות בשעת הדלקתן"	סימן רסג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה מקומות ראוי להדליק?	"העיקר הוא במקום אכילה ושם תברך, אבל ראוי להדליק בכל חדרים כדי שלא יכשל בעץ או באבן (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) [וביו&quot;ט א&quot;צ נרות אלא במקום האכילה (שש&quot;כ פמ&quot;ד הע&#x27; א&#x27;)]"	סימן רסג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ראוי להדליק אבוקה?	"הטור הביא דיש מכוונים לעשות ב&#x27; פתילות אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור [וביאר הב&quot;י ע&quot;פ מדרש (ילקוט תהלים צ&quot;ב, א&#x27;) דכל מילי דשבת כפול, ב&#x27; כבשים, מזמור שיר ליום השבת (מזמורה כפול), לחם משנה, זכור ושמור], והעולת שבת ס&quot;ל דלא יעשה אבוקה אבל השיג עליו המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;), וכ&quot;כ המ&quot;ב (ס&quot;ק ה&#x27;) דמנהג הגון הוא, ובלבד שלא ידביק אותם בשעת הדלקה דעי&quot;ז הם נופלות "	סימן רסג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשעוה הבא מבית תפלתם?	"אפי&#x27; באופן שמותר להדיוט [כגון לאחר ביטול, אם לא היה תקרובות] מ&quot;מ הוא מאוס למצוה, ואם אין לו אחר יכול להדליק בה אבל לא יברך (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן רסג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה נרות ידליק לשבת?	"השו&quot;ע הביא להדליק ב&#x27; נרות אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור {כדאשכחן בשבת ל&quot;ג ע&quot;ב} [וביאר המ&quot;ב (ס&quot;ק ד&#x27;) דהיינו ב&#x27; פתילים כשמדליק בשמן וב&#x27; נרות כשמדליק בשעוה], וכתב הרמ&quot;א דיכול להוסיף על דבר המכוון [ועי&#x27; במנחת פתים דדבר זה תלוי במח&#x27; רש&quot;י ותוס&#x27; בב&quot;ק (ס&quot;ה ע&quot;א), ורוצה ליישב ע&quot;פ רש&quot;י בעירובין (ע&quot;א ע&quot;א), ע&quot;ש], והמג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא משל&quot;ה דיש נוהגין להדליק ז&#x27; נרות [כנגד ז&#x27; ימי שבוע] [ולא יעשה מנורה בת ז&#x27; קנים (ליקוטי חבר בן חיים)] או י&#x27; נרות [כנגד העשרת הדברות] ואין צריכים להיות כולם על השלחן (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;) [זהו עצה למי ששכחה וקנסה להוסיף עוד נר והיא מתביישה להוסיף נר בפרהסיא שיכולה להדליק נר במקום אחר, וכן מי שאין לו הרבה בנים ורוצה לקיים הענין של ז&#x27; וי&#x27; נרות יכול לכוין לצאת ע&quot;י שאר נרות שבבית (עם ר&quot;י באק)]"	סימן רסג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הטעם למנהג להדליק כנגד הבני בית?	"המשנה הלכות (ח&quot;ז סי&#x27; ל&quot;ה) הביא הטעם מפני שלא הדליקה כשהיתה יולדת [ואע&quot;פ שהיתה אנוסה] (עי&#x27; פסק&quot;ת הע&#x27; 20)"	סימן רסג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשאשה הולכת חוץ לביתה?	"לא היתה דעתה להוסיף נרות אלא כשהיתה בביתה, אכן יש סוברים (שש&quot;כ פמ&quot;ג הע&#x27; ל&quot;א, רבבות אפרים ח&quot;א סי&#x27; קפ&quot;ד) דצריכה להוסיף הנרות קנסות אפי&#x27; כשהיא חוץ לביתה (פסק&quot;ת הע&#x27; 28)"	סימן רסג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מת 1) בן אחד 2) אשתו 3) בעלה?	"1) אם מת קודם ל&#x27; יום א&quot;צ להמשיך, אבל אם מת אח&quot;כ צריך להמשיך להדליק בעבורו, ואם קשה לה צריך להתיר נדרה 2) א&quot;צ להדליק אלא ב&#x27; נרות שהמנהג להדליק כנגד הילדים היה רק בהדלקת האשה 3) כל זמן שלא נישאת לאחר צריכה להמשיך מנהגה [וצריכה התרת נדרים אם אינה רוצה להמשיך], ואם נישאת לאחר והוא מקפיד על מספר הנרות מותר להפסיק מנהגה וא&quot;צ התרת נדרים (קובץ הלכות פ&quot;ז הע&#x27; י&quot;ח)"	סימן רסג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עדיף להדליק נר אחד יפה או שנים גרועים?	"עדיף בנר אחד יפה דזהו פשט בהרגיל בנר לפי הטור (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ו&#x27;)"	סימן רסג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להדליק מנר לנר בנרות שבת?	"אע&quot;פ שהמג&quot;א (לקמן סי&#x27; תרע&quot;ד) מחמיר בזה אפי&#x27; בנרות שבת, מ&quot;מ כתב הפמ&quot;ג (שם) דנוהגין להחמיר רק ע&quot;י קיסם [אפי&#x27; אם כוונתו להדליק נר אחר של שבת] אבל מנר לנר נוהגין להקל, ומ&quot;מ הביה&quot;ל (בסוף) הביא הא&quot;ר בשם הפענח רזא דהיה מיחד נר אחד להדליק כל הנרות של שבת (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה שתי) [וכן מובא בעטרת זקנים (ס&quot;ק א&#x27;) דאשה יראת ה&#x27; לא תדליק בקינסא אלא בנר שעוה המיוחד לה להדליק מידי שבת בשבתו]"	סימן רסג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מותר להדליק מנר לנר, הרי יוצא מצותו בנר אחד והוי כאילו מדליק מנר מצוה לנר חול?	"1) תי&#x27; הביה&quot;ל (ד&quot;ה שתי) דלכל מה שיתוסף אור יש בו יותר שלום בית ושמחה יתירה והכל הוא בכלל עונג שבת ומקרי נר של מצוה [ואינו דומה לנר חנוכה דהשאר אינם אלא הידור בעלמא]&lt;br&gt;2) ועוד הציע הביה&quot;ל לומר דכל זמן שלא ברכה לא מקרי נר של מצוה [ודחה זה דאם ההדלקה לא היתה לשם מצוה א&quot;כ צריכה לכבותה ולחזור להדליקה אלא פשוט דמקרי נר של מצוה מיד]"	סימן רסג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באשה ששכחה להדליק נרות?	"כתב הרמ&quot;א דיש לקונסה להוסיף נר אחד כל ימיה [והשע&quot;ת (ס&quot;ק ג&#x27;) הביא מנהג ליתן צדקה לעניה שתהיה לה שמן להדלקה, אבל מסיים דהמנהג כהרמ&quot;א להוסיף נר], והוסיף המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) בשם הב&quot;ח דה&quot;ה אם שכחה הרבה פעמים שצריכה להוסיף הרבה נרות כדי שתהיה זהירה מכאן ולהבא (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) [ולא מהני מה שאור חשמל היה דלוק, דא&quot;כ למה היא יכולה לברך על הדלקת נרות (שבט הלוי ח&quot;ה סי&#x27; ל&quot;ג), אבל הקובץ הלכות (פ&quot;ז סעי&#x27; י&quot;ד) מקיל מדינא ומ&quot;מ טוב להוסיף מעט שמן, ע&quot;ש]"	סימן רסג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נאנסה?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) דאין קונסים אותה (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;)"	סימן רסג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הגדר אם שגגה?	"ביאר קובץ הלכות (פ&quot;ז הע&#x27; כ&quot;ג) דאע&quot;פ שמצינו בעלמא ששכחה הוי אונס (שו&quot;ע סי&#x27; ק&quot;ח סעי&#x27; ח&#x27;) אפ&quot;ה לגבי הדלקת נרות הוי זלזול להמצוה אם שכחה וקנסינן לה, אבל שאר שגגות כגון שתקפתה שינה או נאנסה בדרך או השעון נתקלקל או הסתכלה בלוח לא נכון, בכל אלו ליכא זלזול להמצוה ולא קנסינן אותה {ולכאורה ה&quot;ה ביו&quot;ט שחל בשבת והיא סברה שצריכה להדליק אחר צאה&quot;כ}."	סימן רסג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש קולה לאשה עניה?	"כתב הא&quot;ר (מובא בפמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;) דעניה יכולה להקל להוסיף מעט שמן (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;)"	סימן רסג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רק חסרה ממה שהיתה רגילה להדליק?	"הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;) ס&quot;ל דה&quot;נ צריך לקונסה, אבל הביה&quot;ל (ד&quot;ה ששכחה) השיג עליו דכל זה רק מנהג והבו דלא הוסיף עלה"	סימן רסג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם היא היתה בבית הוריה ושכחה?	"אפ&quot;ה צריכה להוסיף עוד נר (אג&quot;מ יו&quot;ד ח&quot;ג סי&#x27; י&quot;ד אות ו&#x27;, הגרי&quot;א פארכהייעמר שליט&quot;א) [וע&quot;ע בקובץ הלכות (פ&quot;ז הע&#x27; כ&quot;ו) דרצה להקל מפני ב&#x27; טעמים, א&#x27; שיש אור חשמל, ב&#x27; מפני שאמה הדליקה]"	סימן רסג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם איש שכח להדליק?	"כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;) בשם הלבוש דאין קונסין איש אלא אשה מפני שהיא כבתה נרו של עולם"	סימן רסג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשכחה ביו&quot;ט?	"יש סוברים דאין קונסים אותה, אבל הקובץ הלכות (פ&quot;ז הע&#x27; כ&quot;א) ס&quot;ל דקונסין אותה, וצריכה להוסיף על הדלקתה בין ביו&quot;ט בין בשבת [וה&quot;ה אם שכחה בשבת שצריכה להוסיף אף ביו&quot;ט] דמשמע מא&quot;ר דאין מחלקין בהוספת נרות בין שבת ליו&quot;ט."	סימן רסג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלה ששכחה בשבת ראשונה?	"פשוט דצריכה להוסיף דהרי כעת מוטלת עליה להדליק וזלזלה בה [משא&quot;כ בבעלת תשובה דלא הדליקה נרות מימיה אין קונסין אותה מפני שלא זלזלה במצות נר שבת במיוחד] (קובץ הלכות פ&quot;ז הע&#x27; כ&quot;ב)"	סימן רסג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי חייבין בהדלקת נרות שבת?	אנשים ונשים	סימן רסג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לשאול על הפתחים בעבור הדלקת נרות?	"כן, ודי בנר אחד (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;) [והא דאמרינן אפי&#x27; אין לו מה יאכל, פי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) דאין לו מה יאכל אלמלא המעות בידו ומש&quot;ה צריך לשאול על הפתחים בעבור הדלקת נרות, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ט&#x27;) פי&#x27; דאין לו מה יאכל משלו אלא משל צדקה]"	סימן רסג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הסדר קדימות במי שיש לו מעות מצומצמות?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-5eea12c5d09e10c5ec63ab1c708de4068a7b67d5.jpg"">"	סימן רסג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עני צריך למכור את כסותו בעבור הדלקת נרות?	"אשכחן בהלכות חנוכה (סי&#x27; תרע&quot;א) דצריך למכור כסותו, וכתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה על) דה&quot;ה לנרות שבת"	סימן רסג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הוא מחויב לאכול סעודות בשבת מדאורייתא?	הט&quot;ז ס&quot;ל דהוא מדאורייתא, אבל רוב הפוסקים ס&quot;ל דהוא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא (ביה&quot;ל ד&quot;ה אין)	סימן רסג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הוא צריך לשאול על הפתחים בעבור סעודת שלישית?	"אמרינן לעיל (סי&#x27; רמ&quot;ב) עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות, והיינו שלא ישאל על הפתחים בעבור סעודת שלישית (ביה&quot;ל ד&quot;ה אין) {וצ&quot;ע, דלפי הט&quot;ז והדה&quot;ח דצריך כדי שביעה לסעודת שלישית קודם נרות שבת, נמצא שהוא חוזר על הפתחים בעבור סעודת שלישית, ואפי&#x27; לפי מה שכתב הביה&quot;ל דאם רוצה לקנות תחילה לסעודת שלישית די בכביצה נמי קשה דהרי סוף כל סוף הוא חוזר על הפתחים בעבור סעודת שלישית, אבל לפי הביה&quot;ל עצמו דס&quot;ל דנר קדים לסעודת שלישית לגמרי ניחא (עם ר&quot;י באק)}"	סימן רסג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה נשים מוזהרות במצוה זו יותר?	"1) הרמב&quot;ם כתב מפני שנשים מצויות בבית ועוסקת בצרכי הבית&lt;br&gt;2) הטור הביא ממדרש (וכן הוא בירושלמי) מפני שהיא כבתה נרו של עולם וגרמה מיתה לאדם הראשון [חו&quot;ה ר&quot;ת חלה וסתה הדלקה (אבודרהם, פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;)]"	סימן רסג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם האשה צריכה לעסוק בהדלקת נרות לבדה?	"כתב האריז&quot;ל דאע&quot;פ דלפי טעם שני ראוי לה לעסוק בהדלקה לבדה מ&quot;מ האיש יתקן הנרות (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב), וכן דייק רע&quot;א במשניות (שבת פ&quot;ב מ&quot;ו) דתנן על ג&#x27; עבירות נשים מתות וגו&#x27; ובהדלקת הנר, ולא תנן &quot;ובנר&quot; שאין הנשים מצוות על התיקון נר."	סימן רסג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם האיש רוצה להדליק?	"האשה קודמת (ב&quot;ח, מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;), אבל אם יש הרבה נרות שניהם יכולים להדליק (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;) (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א) [ואיתא בשבת (קי&quot;ט ע&quot;א) דרב הונא מדליק שרגא, ומהרש&quot;ל שם פי&#x27; כדי שאשתו תדליק ממנה, אבל לפי הפמ&quot;ג לק&quot;מ]"	סימן רסג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהיא יולדת?	"בשבת ראשונה הוא מדליק [מפני שמסתמא אינה נקייה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ז&#x27;) [וצ&quot;ע דא&quot;כ גם שאר ברכות אינה יכולה לברך, ומעולם לא שמענו כזה (קובץ הלכות פ&quot;ז הע&#x27; ל&quot;ה)] א&quot;נ מפני שאינה יכולה לקום ממטתה להדליק (הגהות הגר&quot;ב פרענקיל)], ואח&quot;כ היא מדלקת [וש&quot;מ דאשה טמאה מותרת להדליק] (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א) [הכנה&quot;ג הביא מנהג להביא נר לפני היולדת ותברך היא בעצמה (באה&quot;ט ס&quot;ק ג&#x27;), אבל השיורי ברכה מפקפק בזה דבעינן הדלקה במקומן (שע&quot;ת ס&quot;ק ג&#x27;) {אמנם מבואר בסמוך דכל הבית נחשב כמקומן}]"	סימן רסג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי ידליק אם אשתו אינה יכולה להדליק, הבעל או בתו גדולה?	"הבעל ידליק דהעיקר חיוב מוטל עליו [ויש סוברים שבתו תדליק] (קובץ הלכות פ&quot;ז סעי&#x27; י&quot;ז)"	סימן רסג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה נר שבת קודמת לקידוש על היין?	"משום שלום בית [ואע&quot;פ שקידוש דאורייתא מ&quot;מ מדאורייתא יוצא בתפילה או על הפת (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג)]"	סימן רסג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחנוכה אם יש לו מעות מצומצמות?	"נר שבת קדים משום שלום בית ואח&quot;כ יקנה נר אחד לחנוכה ושאר מאכלי שבת ואם נשאר לו מעט מעות אח&quot;כ עדיף להדליק מהדרין בחנוכה ולא להוסיף על נרות שבת (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד) {והמ&quot;ב מציין לביה&quot;ל (ד&quot;ה שתי), ונראה לפרש דאע&quot;פ דביאר שם דתוספת נרות שבת עדיף טפי מנרות חנוכה דיש בו יותר שלום בית ושמחה יתירה ומקרי נר של מצוה ממש, היינו רק אם למעשה הוא מוסיף נרות שבת אבל בעצם אינו מחויב להוסיף נרות משא&quot;כ בנרות חנוכה יש לו ענין להוסיף נרות מתחילה}, אמנם כתב הערוה&quot;ש (סי&#x27; תרע&quot;ח סעי&#x27; ב&#x27;) דיין לקידוש ולהבדלה קדים לנרות דמהדרין בחנוכה"	סימן רסג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסומא?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) דסומא [כל מי שאינה יכולה להבחין בין אור לחשך נקרא סומא (קובץ הלכות פ&quot;ז סעי&#x27; כ&quot;ד)] ידליק בברכה דנהנה במה שאחרים רואים [אכן, הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&#x27;) חולק עליו וס&quot;ל דסומא לא יברך דאינו דומה לברכת יוצר המאורות דזה קאי על מאורות העולם משא&quot;כ בבית לא שייך כ&quot;כ מכשולים, וגם מה שהביא המג&quot;א ראיה מנרות חנוכה דחה הערוה&quot;ש דשאני התם דההדלקה היא המצוה ואסור לשמש כנגדה (וכן הקשה רע&quot;א)], אבל לכתחילה בעל פקח ידליק, אכן אם יש נרות אחרים בודאי היא לא תדליק דאין לה שמחה בריבוי נרות (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד) [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) כתב דאפי&#x27; ב&#x27; נשים ידליקו לכתחילה בב&#x27; חדרים, ועכ&quot;פ לא ידליקו במנורה אחת]"	סימן רסג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסומא שגרה בביתה לבדה?	"יש בזה מח&#x27; הפוסקים כיון שאין אחרים רואים את האור, החוט שני (ח&quot;ד פפ&quot;ג ס&quot;ק ה&#x27;) ס&quot;ל דאינה יכולה לברך, ורשז&quot;א (שש&quot;כ פמ&quot;ג הע&#x27; נ&quot;ג) ס&quot;ל דיכולה לברך מפני שאחרים יכולים ליכנס לביתה ולעזור לה, והכריע הקובץ הלכות (פ&quot;ז סעי&#x27; כ&quot;ג) דלא תברך {וכן מסתבר בצירוף דעת הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&#x27;) דס&quot;ל דלעולם סומא אינה מברכת}"	סימן רסג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באשה שהיא אוננת בשעת קבלת שבת?	"אפ&quot;ה יכולה להדליק בברכה כדרכה, כדמבואר לעיל (סי&#x27; ע&quot;א, ובשע&quot;ת שם) דסמוך לשבת ואין זמן לקברו חייב במצות (קובץ הלכות פ&quot;ז סעי&#x27; כ&quot;ה)"	סימן רסג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להקדים ולהדליק בעוד היום גדול?	"קודם פלג המנחה בודאי אינו יכול להדליק, ואפי&#x27; אחר פלג המנחה אינו מותר להקדים ולהדליק אלא אם הוא מקבל שבת בשעת הדלקתו דאם לאו הכי אינו ניכר שמדליקו לכבוד שבת {והא דמצינו שיטה שאשה יכולה להתנות היינו כשהיא מדלקת בזמנה או סמוך לזמנה אבל כשהיא מדלקת מוקדם אינה יכולה להתנות דומיא דאיש המדליק מוקדם אינו יכול להדליק אלא אם הוא מקבל שבת בהדלקתו, וכן מבואר מהביה&quot;ל (ד&quot;ה לא), ועי&#x27; להלן}"	סימן רסג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור הקדמה שעובר על לא יקדים?	"כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה בעוד) דאם ידליק זמן הרבה קודם סוף שקיעה דזהו בכלל לא יקדים [אם אינו מקבל שבת מיד], ומשמע דאם אינו &quot;זמן הרבה&quot; קודם א&quot;צ לקבל שבת בשעת ההדלקה, וצ&quot;ב השיעור, ומשעה&quot;צ (ס&quot;ק ל&quot;א) משמע דכל זמן שהוא מדליק בשעה שהוא ראוי להדליק [דהיינו העיקר זמן הדלקה] לא מקרי כאילו הוא מקדים, וביאר הקובץ הלכות (פ&quot;ז הע&#x27; נ&quot;ד) שהמ&quot;ב משבח השיעור חצי שעה קודם שקיעה וא&quot;כ אין זה בכלל יקדים, וה&quot;ה בירושלים שנוהגין להדליק ארבעים דקות קודם שקיעה אין זה בכלל יקדים [וכעין זה מצאתי מספר תנובת שדה (עמ&#x27; קמ&quot;ח) דבשעה שהשמש בראש האילנות שהוא בערך חצי שעה קודם שקיעה לגבי קבלת שבת אינו בגדר לא יקדים]"	סימן רסג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה למי שרוצה להקדים להדליק אבל אינה רוצה לקבל שבת בההדלקה?	"צריך שאחד מבני הבית יקבל שבת בשעת ההדלקה (גר&quot;ז ס&quot;ק י&quot;א, שש&quot;כ פמ&quot;ג סעי&#x27; כ&quot;ד) [אבל המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) לא כתב עצה זו, וביאר הקובץ הלכות (פ&quot;ז הע&#x27; נ&quot;א) דהמג&quot;א ס&quot;ל דהיא עצמה צריכה לקבל שבת א&quot;נ אם בעלה יקבל שבת היא נמשכת אחריו], אבל למעשה נראה דיכול לסמוך על הגר&quot;ז דאינו ברור דהמג&quot;א חולק עליו דאפשר שהבעל לא רצה לקבל שבת ג&quot;כ "	סימן רסג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לקבל שבת בפה בפירוש?	"כפשוטו ליכא דין לקבל שבת בפה אלא כשהוא רוצה להקדים קבלת שבת, אבל כשאינו מקבל שבת בפה בפירוש הוא חל ממילא אפי&#x27; התוספת ע&quot;י הפרשה ממלאכה, וכן מבואר ממ&quot;ב (ס&quot;ק ט&quot;ו) ומביה&quot;ל (ד&quot;ה קודם), וזהו פשט במ&quot;ב לעיל (סי&#x27; רס&quot;א ס&quot;ק כ&quot;א) [ומ&quot;מ יש הידור לקבל שבת בפה מוקדם כמ&quot;ש לקמן בשו&quot;ע (סי&#x27; רס&quot;ז סעי&#x27; ב&#x27;) דיש ענין להקדים קבלת שבת], אמנם מבואר כאן לגבי הענין דלכתחילה לא יקדים סגי בפרישה ממלאכה אע&quot;פ שאינו קבלת שבת ממילא (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז, ביה&quot;ל ד&quot;ה בעוד), ולפי&quot;ז מי שהדליק מפלג המנחה ופרש ממלאכה ואח&quot;כ אירע איזה צורך לעשות מלאכה יהא מותר לעשות מלאכה ונמצא שעבר למפרע על האיסור לכתחילה דלא יקדים, אבל אם קיבל שבת במחשבתו יהא תלוי במח&#x27; בסי&#x27; תר&quot;ח, ואם לא כוון לקבל לשבת אלא רק כוון לפרוש ממלאכה מבואר שם דאינו קבלה כלל. "	סימן רסג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לאחר הדלקת נרות?	אינו לכתחילה לאחר הדלקת נרות עד סוף זמן הדלקה שמא בין כך ובין כך יאחר הזמן (שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז)	סימן רסג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הנרות היה דולקים מפלג מנחה (לצורך שבת/לענין אחר)?	"הדה&quot;ח ס&quot;ל דהא דכתב הרמ&quot;א דצריך לכבות נר דלוק היינו כשהודלק לצורך שבת לאחר פלג המנחה אבל לא קיבל שבת בשעת ההדלקה וס&quot;ל דהדין דלא יקדים הוא לעיכובא [ולפי&quot;ז ק&quot;ק לשון נר דלוק, דה&quot;ה אפי&#x27; הדליק], אבל רע&quot;א חולק עליו וס&quot;ל דהדין דלא יקדים אינו לעיכובא דומיא דלא יאחר, והא דכתב הרמ&quot;א דצריך לכבותה היינו כשהדליקה לענין אחר [ולפי&quot;ז ק&quot;ק מבעוד היום גדול, דה&quot;ה אפי&#x27; סמוך לחשיכה], והמ&quot;ב (ס&quot;ק כ&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה מבעוד) פסק כרע&quot;א דא&quot;צ לכבותה אם הודלקו לצורך שבת אע&quot;פ שלא קיבל שבת מיד, ואדרבה אם יכבה אותם תהיה ברכתו ראשונה לבטלה"	סימן רסג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם בשעה שהאיש רוצה לילך לביהכ&quot;נ להתפלל מנחה אין אשתו רוצה להדליק נרות?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) דהקדמונים היו משלחים בניהם לביתם אחר מנחה להזכיר אמותיהם להדליק, וביאר הביה&quot;ל (ד&quot;ה וגם) דהיינו בזמנם שהיו מתפללין מוקדם אבל בזה&quot;ז שמתפללים סמוך לשקיעה בודאי יכול לצוה לאשתו קודם שהולך לביהכ&quot;נ להדליק מיד."	סימן רסג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו נוסח ברכה של הדלקת נרות 1) בשבת 2) ביו&quot;ט 3) ביו&quot;ט שחל בשבת?	1) בא&quot;י אמ&quot;ה אקב&quot;ו להדליק נר של שבת 2) בא&quot;י אמ&quot;ה אקב&quot;ו להדליק נר של יו&quot;ט 3) בא&quot;י אמ&quot;ה אקב&quot;ו להדליק נר של שבת ושל יו&quot;ט (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד) 	סימן רסג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באשה שטעתה בנוסח הברכה?	"אם זכרה תכ&quot;ד צריכה לתקן טעותה, ואם זכרה לאחר כדי דיבור אם נזכר לאחר שקיעה פשוט דאינה יכולה לברך דשוב אינה יכולה להדליק וכמ&quot;ש המ&quot;ב, ואם נזכר קודם שקיעה אם רק אמרה של שבת חידש שו&quot;ת התעוררות תשובה (ח&quot;א סי&#x27; קי&quot;ב) דראינו בתפילה (סי&#x27; תפ&quot;ז) דיו&quot;ט אקרי שבת ויצא בזה [ודחה השש&quot;כ (פמ&quot;ד הע&#x27; כ&#x27;) ראיתו מתפילה], ואם רק אמרה של יו&quot;ט ולא כוונה לקבל שבת תחזור ותדליק עוד נרות לשבת [מנר לנר] ותברך עליהם &quot;של שבת ושל יו&quot;ט&quot; (התעוררות תשובה שם, שש&quot;כ פמ&quot;ד סעי&#x27; ה&#x27;, פסק&quot;ת אות י&quot;ז)"	סימן רסג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם משנה הנוסח כשמדליק הרבה נרות?	לא, כי עיקר החיוב הוא נר אחד (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב)	סימן רסג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מברך שהחיינו בשעת הדלקת נרות ביו&quot;ט?	"היעב&quot;ץ הביא שיש נוהגין כן ואין לזה יסוד, ומיהו אין למחות בידם (שע&quot;ת ס&quot;ק י&#x27;, רע&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג), וכן סתם המ&quot;ב לקמן (סי&#x27; ת&quot;ר ס&quot;ק ד&#x27;) דנשים מברכות שהחיינו בשעת הדלקתן."	סימן רסג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מברך על הדלקת נרות ביוה&quot;כ?	"השו&quot;ע הביא שיטה דאין מברכין על נרות יוה&quot;כ כשאינו חל בשבת, וביאר הגר&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) דהדלקת נרות ביוה&quot;כ תלוי במנהג המקום ואין מברכין על המנהג, אבל יש חולקים וס&quot;ל שמברכין מפני ששייך שלום בית אפי&#x27; ביוה&quot;כ (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה, ביה&quot;ל ד&quot;ה וע&quot;ל)"	סימן רסג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשה שאינה רוצה לקבל שבת השתא, האם יש לה עצה 1) להדליק עכשיו ולברך על הנרות אח&quot;כ (קודם שקיעה/אחר שקיעה) 2) לצוה לגוי להדליק אחר שקיעה?	"1) המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) כתב דאינו לכתחילה לברך על נר שדלוקה ועומדת, אבל בדיעבד סומך על המהר&quot;ש שיכולה לברך אפי&#x27; אחר שקיעה, אבל הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&quot;א) כתב דאינה יכולה לברך אחר שקיעה [דיכול לברך רק כל זמן שהמצוה נמשכת ולאחר שקיעה אסור להדליק, ועוד כתב המ&quot;ב עוד סברא דלא שייך לומר וצונו אחר שקיעה [ומכאן הוכיח רשז&quot;א (שש&quot;כ פמ&quot;ג הע&#x27; כ&quot;ג) דאינה מברכת על הסרת כיסוי של נר דא&quot;כ יכולה לברך וצונו אפי&#x27; אחר שקיעה]] , וכן נקט הביה&quot;ל (ד&quot;ה כשידליק) דיכולה לברך קודם שקיעה ולא אחר שקיעה, אמנם יש לה עוד עצה שיכולה להדליק בברכה מיד ולהתנות שאינה מקבלת שבת דמהני במקום צורך (רע&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א) [ואינו עובר על לא יקדים דמיירי כשהדליקה בזמן ההדלקה כראוי לה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;א, ע&quot;פ קובץ הלכות פ&quot;ז הע&#x27; נ&quot;ד) א&quot;נ מיירי כשבעל מקבל שבת ע&quot;י הדלקתה (קובץ הלכות פ&quot;ז הע&#x27; נ&quot;א)] 2) ה&quot;נ המג&quot;א סומך על המהר&quot;ש שיכול לצוה לגוי להדליק בין השמשות [נר אחד], אבל השיג עליו רע&quot;א כיון דאין שליחות לגוי איך היא יכולה לברך [ואפי&#x27; בשליח ישראל ס&quot;ל להדה&quot;ח דהשליח מברך ולא המשלח], ועל כן לא יעשה עצה זו (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א)"	סימן רסג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד אשה מברכת הדלקת נרות 1) בשבת 2) ביו&quot;ט?	"1) הרמ&quot;א הביא ב&#x27; שיטות אם תברך קודם הדלקה משום עובר לעשייתן או אחר ההדלקה ותפרוס ידיה לפני הנר [או תכסה את עיניה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ג)] כדי שלא ליהנות מהם עד הברכה [דחושש דע&quot;י הברכה הוי כאילו היא קיבלה שבת בפירוש] 2) לפי השיטה ראשונה ברמ&quot;א פשוט דביו&quot;ט נמי תברך תחילה, אבל לפי השיטה דבשבת היא מדלקת תחילה יש בזה מח&#x27; גדולה, אשתו של הדרישה ס&quot;ל דביו&quot;ט תברך תחילה, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב) חולק עליה דאין חכמה לאשה אלא בפלך (יומא ס&quot;ו ע&quot;ב) ועשו לא פלוג שאפי&#x27; ביו&quot;ט היא מדלקת תחילה, ועל זה השיב הדגול מרבבה דאמרינן לא פלוג דוקא בברכות השוות כגון על נטילת ידים ועל הטבילה אבל הכא יש חילוק בין הברכות, והא ראיה בהדלקת נרות של חנוכה לכו&quot;ע מברכין תחילה, ורע&quot;א מיישב באופן אחר דכיון דקיי&quot;ל דמדינא מהני תנאי לצורך ש&quot;מ דאינה מקבלת שבת בהברכה וההדלקה וא&quot;כ לא שייך לומר לא פלוג דהא לא תקנו כלום בשבת שהיא תדליק תחילה [ועוד הקשה על העצם מנהג דנשים מדליקים תחילה בשבת, הרי מדינא יוצא בנר אחד ואפ&quot;ה מדליקות הרבה נרות משום שאינה מקבלת שבת עד שגמרה ההדלקה, ה&quot;נ תברך תחילה ולא תקבל שבת עד גמר ההדלקה, והניח בצע&quot;ג, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ג) תי&#x27; דהעיקר קבלה היא הברכה ואינן מורגלות לכוין שלא לקבל שבת בהברכה], ולמעשה ממ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ז) משמע דהוא מכריע כרוב האחרונים וכאשתו של הדרישה."	סימן רסג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד אשה מדלקת כשהיא מתנה שלא לקבל שבת או איש המדליק?	"הביה&quot;ל (ד&quot;ה אחר) כתב שהדה&quot;ח ס&quot;ל בזה כהמג&quot;א דאמרינן לא פלוג וידליק תחילה, אבל רע&quot;א והחיי&quot;א ס&quot;ל דה&quot;נ יברך תחילה {ונראה דתלוי על הב&#x27; תירוצים למה לא אמרינן לא פלוג, דלפי הדגול מרבבה דהיה משום שאינם ברכות שוות היינו דוקא ביו&quot;ט משא&quot;כ הכא בשבת הוי ברכה אחת אמרינן לא פלוג, אבל לפי רע&quot;א דכתב דלא שייך לא פלוג דהרי מדינא קיי&quot;ל דאינה מקבלת שבת בהדלקתה וברכתה ה&quot;נ לא שייך לא פלוג}, והכריע הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ג) באיש שהוא יברך תחילה {אמנם, אין זה ראיה מוכחת לגבי אשה שמתנה}"	סימן רסג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באשה שטעה בשבת ובירכה קודם ההדלקה?	"כתב רשז&quot;א (שש&quot;כ פמ&quot;ג הע&#x27; קנ&quot;ה) דהיא יכולה להדליק דמוכח שלא קיבלה שבת בברכתה (מ&quot;ב דרשו)"	סימן רסג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באורח 1) שיש לו חדר מיוחד לו 2) שאין לו חדר מיוחד לו?	"1) צריך להדליק בברכה בחדרו שלא יכשל בו, ואפי&#x27; אם אינו אוכל שם (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט) [והדה&quot;ח ס&quot;ל דאם אשתו מדלקת בעבורו א&quot;צ להדליק, אבל כל האחרונים חולקים עליו וס&quot;ל דכיון שיש לו חדר מיוחד מוטל עליו החיוב להדליק בברכה מחמת שלא יכשל (ביה&quot;ל ד&quot;ה בחורים)] {ונראה לפרש דאע&quot;פ שהבעה&quot;ב מדלקת במקום האכילה, הוי כאילו המקום אכילה הוי חדר שאינו מיוחד לו והחיוב הדלקה מוטל על הבעה&quot;ב בדוקא, משא&quot;כ במקום שינה מוטל על האורח בדוקא} 2) אם אשתו מדלקת בביתה יוצא באשתו, ואם אין לו אשתו צריך להשתתף בפרוטה עם הבעה&quot;ב או יקנה חלק בהנר (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד), וביאר הביה&quot;ל (ד&quot;ה בחורים) דכיון שאין לו חדר מיוחד לו אינו מוטל עליו החיוב הדלקה מפני שלא יכשל אבל עדיין מוטל עליו חיוב הדלקה שיש מצוה על כל ישראל להדליק נר שבת, ובזה יוצא ע&quot;י אשתו בכל מקום שהיא מדלקת, אבל מי שאין לו אשה צריך להשתתף בפרוטה עם הבעה&quot;ב."	סימן רסג סעיף ו-ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הרבה אורחים ישנים יחדו בחדר אחד 1) והבעה&quot;ב אינו ישן עמהם 2) והבעה&quot;ב ישן עמהם?	"1) הוי כחדר מיוחד להם וכולם מחויבין להדליק [אפי&#x27; אם נשיהם מדליקות בביתם] ועדיף שכולם ישתתפו יחדו ואחד ידליק בעבורם וכולם ישמעו לברכתו (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;) [ואע&quot;פ דאמרינן לקמן דכל משפחה ומשפחה ילדיק בפנ&quot;ע, תי&#x27; הקצות השלחן (סי&#x27; ע&quot;ד בדה&quot;ש ס&quot;ק כ&quot;ב) דהיינו במקום אכילה דשייך תוספת אור משא&quot;כ משום לא יכשל לא שייך תוספת אור [וכ&quot;כ ריש&quot;א דאין שייך תוספת אור לגבי לא יכשל (שבות יצחק דיני נר שבת פ&quot;ב אות ב&#x27;)], ועוד תירוץ הקצות השלחן דאפי&#x27; אם מיירי במקום האכילה מ&quot;מ כיון שנשותיהם מדליקות בעבוריהם די להם להשתתף בפרוטה {וצ&quot;ע בסברא זו}] 2) הוי כחדר שאינו מיוחד להם [דאינו מוטל עליהם להדליק במקום זה אלא מוטל על הבעה&quot;ב], וממילא אם יש להם נשים שמדליקות בעבורם יוצאים ע&quot;י נשיהם, ואם אין להם נשים צריכים להשתתף עם הבעה&quot;ב [כדי שיצאו העיקר חיוב שלהם, וכמו שביאר הביה&quot;ל (ד&quot;ה בחורים)] (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;)"	סימן רסג סעיף ו-ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הגדר בחדר המיוחד לו?	{נראה דכל זמן שמוטל על הבעה&quot;ב להדליק נר במקום ההוא נחשב כחדר שאינו מיוחד לו. ולפיכך, אורח שיש לו חדר המיוחד לו אבל יש אור שנכנס מהפרוזדר [ומה שנכנס דרך החלון מבחוץ אינו כלום דהרי אין שום אדם שבירך על אור זה] נראה דאם הבעה&quot;ב מחויב להדליק נר זה מצד עצמו כדי שלא יכשל א&quot;כ ברכתו חל עליו ונפטר האורח ע&quot;י אור זה והוי כחדר שאינו מיוחד לו [כל זמן שא&quot;צ עוד אור בתוך חדרו], אבל אם הבעה&quot;ב א&quot;צ אור זה נמצא שיש חיוב שמוטל על האורח והוי כחדר המיוחד לו וצריך לברך עליו. וכן משמע ממג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;א) דתלוי על מי מוטל החיוב הדלקה} 	סימן רסג סעיף ו-ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שישן עם אשתו?	"היא מדלקת בעבורו במקום האכילה, אבל עדיין צריך להדליק נר בחדר שלו בלא ברכה כדי שלא יכשל (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א), וביאר הביה&quot;ל (ד&quot;ה בחורים) דבבית אחד ברכתה עולה לכל החדרים שבבית ומהני אפי&#x27; בהחדרים שיש בהם חיוב נר מחמת שלא יכשל [דומיא דבדיקת חמץ]"	סימן רסג סעיף ו-ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבחור שבא רק להסעודה?	"כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ג) דאם הוא אוכל בפנ&quot;ע צריך להשתתף בפרוטה [וכגון שאין לו חדר המיוחד לו לא לשינה ולא לאכילה], אבל אם הוא סומך על שלחן בעה&quot;ב הרי הוא כבני ביתו וא&quot;צ להשתתף [והמ&quot;ב לקמן (סי&#x27; תרע&quot;ז ס&quot;ק ד&#x27;) כתב דהיינו דוקא כשהוא אוכל שם בקביעות, אבל כתבו חובת הדר (ס&quot;ק ל&quot;ט) ושש&quot;כ (פמ&quot;ג הע&#x27; קע&quot;א) דהיינו דוקא לגבי חנוכה דצריך להיות מקום דירה משא&quot;כ לגבי נר שבת סגי לאכול עמו פעם אחת וא&quot;צ להשתתף (מ&quot;ב עו&quot;ה הע&#x27; רס&quot;א)]. ולגבי אביו ואמו, כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) דאינו יוצא עמהם אלא כשהוא בביתם והוי בכלל המשפחה ולא כשהוא יוצא מביתם."	סימן רסג סעיף ו-ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי צריך לשמוע אל הברכה?	"{נראה דכל זמן שהוא יוצא ע&quot;י אשתו א&quot;צ לשמוע לברכתה משום דהוי משפחה אחת [ומש&quot;ה כל בני ביתה א&quot;צ לשמוע לברכתה], אבל אם הוא חוץ לביתו ויש לו חדר מיוחד דממילא חל עליו חיוב הדלקה באותו חדר כדי שלא יכשל צריך לשמוע להברכה (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;), ומ&quot;מ מדינא יכול למנות שליח להדליק בעבורו אבל קיי&quot;ל שהשליח מברך ומש&quot;ה נכון לכתחילה לשמוע להברכה, ומסתבר דה&quot;ה במי שאין לו אשה אבל אין לו חדר המיוחד לו דאין עליו אלא חיובו של כל ישראל להדליק נרות דה&quot;נ ראוי לשמוע להברכה} "	סימן רסג סעיף ו-ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באורח שאין לו חדר המיוחד לו, ואשתו אינה בביתה?	"{נראה דאפ&quot;ה יוצא ע&quot;י אשתו כשהיא מדלקת במקום אכילתה [כל זמן שאינו שינוי בהזמנים], ונראה דאפי&#x27; אם היא ג&quot;כ אורח אצל אחרים ויש לה חדר מיוחד לה דאז היא מדלקת בחדרה משום לא יכשל, ואף הוא יוצא בהדלקתה [דהרי ראינו במי שיש לו חדר המיוחד לו יוצא בהדלקה בהחדר בין החובת גברא בין החובת מקום שלא יכשל בה], אמנם אם אין לה חדר מיוחד לה ג&quot;כ, נמצאת ששתיהם צריכים להשתתף בפרוטה עם בעל הבית שלהם.}"	סימן רסג סעיף ו-ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבעל השמחה שישנים בבית ואוכלים במקום אחר?	"כיון שהם בעלי השמחה מוטלת עליהם החיוב להדליק במקום האכילה, וא&quot;כ לכתחילה האשה תדליק במקום אכילה ומכוונת לפטור הנרות שבביתה, אבל אם היא אינה יכולה להדליק במקום האכילה אז היא מדלקת בביתה אבל בעלה צריך להדליק בברכה במקום האכילה (שבות יצחק עמ&#x27; קס&quot;א אות ב&#x27;, פסק&quot;ת הע&#x27; 274)"	סימן רסג סעיף ו-ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אחר שהדליק אשתו הבעל הכיר ששכח להדליק נר בחדר אחד?	"{לכאורה צריך להדליק נר באותו חדר בברכה משום שלא יכשל, ואינו נפטר בברכת אשתו, אמנם שמעתי בשם הגר&#x27; שמואל אוירבאך שליט&quot;א דיכול להדליק נר אח&quot;כ בתורת אור בעלמא וממילא אותו מקום נפטר מחיוב נרות שבת דהשתא ליכא חשש יכשל}"	סימן רסג סעיף ו-ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באורח שישן עם אורחים אחרים בחדר המיוחד להם, ובשעה שהגיע להחדר כבר הודלקו האחרים את נרות שבת שם?	{נראה דאם יש לו מקום חושך בתוך החדר יכול להדליק שם בברכה, ואם לאו אינו יכול להדליק שם אלא יוצא באשתו, ואם אין לו אשה צריך להשתתף בפרוטה עם הבעה&quot;ב במקום האכילה, ואם זה א&quot;א צריך להדליק עוד נרות במקום האכילה דבזה מוסיף כבוד}	סימן רסג סעיף ו-ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה יעשה אם ב&#x27; וג&#x27; משפחות אוכלים במקום אחד?"	"המהרי&quot;ל ס&quot;ל דכל משפחה יברך על מנורה שלהם, וביאר הב&quot;י דכל מה שמיתוסף אורה אית ביה שלום בית טפי ושמחה יתירה להנאת אורה בכל זויות, אבל האו&quot;ז גמגם בדבר דיש הרבה אורה מראשון שהדליק ולפיכך ס&quot;ל שאחד יברך לכולם, והשו&quot;ע חושש להאו&quot;ז וס&quot;ל דאחד יברך לכולם, אבל הרמ&quot;א כתב דנוהגין כהמהרי&quot;ל דכל אחד ואחד יברך בפנ&quot;ע, ומ&quot;מ כתב השל&quot;ה דשנים לא יברכו על מנורה אחת שיש בו כמה קנים (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו), אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ז) הביא מא&quot;ר דיש מקילין גם בזה, והפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו) כתב דיש להקל בנשים עניות שאין להם כי אם מנורה אחת שתברך כל אחת. [וכתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) דכל זה כשמדליקין זה אחר זה אבל כשמדליקין בבת אחת בודאי כל אחד ואחד יכול לברך]"	סימן רסג סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש למשפחה אחת חדר המיוחד להם?	ידליק שם אע&quot;פ שאינם אוכלים שם (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ח)	סימן רסג סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להדליק במקום אחד ולאכול סעודתו במקום אחר?	מותר [וכגון שהוא מצטער הרבה לאכול במקום הנרות (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ט)], ובלבד שיהיה הנרות ארוכות שיראה אותם אח&quot;כ, דאם לאו הכי הוי ברכה לבטלה	סימן רסג סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד צריך ליהנות מהנרות כדי שלא יהיה ברכה לבטלה?	"אם אוכל אצלם מותר מדינא אפי&#x27; מבעוד יום [שיש בו תוספת אור], אם הוא לילה ממש מותר מפני שלא יכשל, ואם הוא קצת חושך מהני אם משתמש בה לצורך סעודה (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;א) [והמג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ז) כתב הכי בלשון &quot;אפשר&quot; (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ד)]"	סימן רסג סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאכול סעודתו אצל הנרות מבעוד יום?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ז) מדייק דמותר, אבל כתב השל&quot;ה דמצוה מן המובחר הוא שידליקו עד הלילה ממש (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&#x27;)"	סימן רסג סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העונש למי שמדליק נר לאחר שקיעה?	"הב&quot;י הביא משבלי הלקט דאם היה בשוגג חייב מלקות וקונסין אותו, ואם אינו מקבל הקנס מנדין אותו וכל המדבר אתו, והביא מעשה בר&#x27; אברהם ור&#x27; יעקב שהדליקו בשוגג אחר שקיעה ולא נתנו הקהל להם שלום, ולא הניחום ליכנס שחרית לביהכ&quot;נ כדי שלא יקחו אחרים ק&quot;ו מהם, ואח&quot;כ גזרו עליהם צום ז&#x27; שבועות נ&#x27; ימים רצופין חוץ משבת ויו&quot;ט ור&quot;ח כנגד נ&#x27; שנים של חיובי כרת, ועוד גזרו עליהם לתת מממונם לפדיון נפשם לקופה של צדקה, ואח&quot;כ גזרו עליהם תענית בה&quot;ב כל חודש לי&quot;ב חדשים כנגד הל&quot;ו חיובי כריתות. וכל זה בשוגג, אבל במזיד הוסיפו עליהם שלא להתגלח ולהתנדותם ל&#x27; יום, וכל המחמיר בזה יניחו לו ברכות על ראשו. {וע&quot;ע רמ&quot;א לקמן סי&#x27; של&quot;ד לתיקון אחר}"	סימן רסג סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מקבלין שבת ע&quot;י הדלקת נרות?	"הבה&quot;ג ס&quot;ל דבשעת הדלקת נרות יש קבלת שבת לכל בני הבית [דמנהג חכמים היה שהדלקת הנר הוא מלאכה אחרונה בשבת (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ד וסעי&#x27; ט&quot;ז)], הסמ&quot;ג כתב דיש קבלת שבת רק להמדליק ולא לשאר בני הבית, ותוס&#x27; ושאר ראשונים ס&quot;ל דאין קבלה בכלל בהדלקת נרות אלא בברכו [או מזמור שיר]"	סימן רסג סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני תנאי [לפי השיטות דיש קבלה ע&quot;י הדלקה]?	"לכו&quot;ע מהני תנאי לגבי שאר בני הבית, אבל לגבי המדליק עצמו הרבינו פרץ (תשב&quot;ץ קטן סי&#x27; י&quot;ד) ס&quot;ל דלא מהני תנאי כיון שהיא מברכת על ההדלקה אין לך קבלה גדולה מזו {דומיא לעניית ברכו דלא מהני שום תנאי כדמבואר בסמוך (סעי&#x27; י&quot;א)}, ועוד ביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ז) מפני שהוא תקנת חכמים שהדלקת הנר הוא מלאכה האחרונה אין היחיד ביכולתו להוציא את עצמו מזה, אבל ההגהות מיימוניות ס&quot;ל דמהני תנאי אפי&#x27; להמדליק [וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ז) דהדלקת הנר הוא רק מלאכה בעלמא להכין לשבת, ומה שמברכין עליו היינו מחמת התקנה להדליק נר לשבת אבל אינו ענין לקבלת שבת]"	סימן רסג סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי השיטות דמהני תנאי, האם צריך להוציא התנאי בפה?	די להתנות במחשבה (ב&quot;י, רמ&quot;א)	סימן רסג סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד נוהגין 1) באשה 2) באיש?	"1) נוהגות לקבל שבת ע&quot;י ההדלקה וכשיטת הבה&quot;ג, ומ&quot;מ נוהגות להקל לסמוך על התנאי במקום צורך [אבל שלא במקום צורך אין להקל דהרי לפי הרבינו פרץ לא מהני תנאי (מג&quot;א ס&quot;ק כ&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ד)] (רמ&quot;א), והשש&quot;כ ס&quot;ל דאין להקל אלא בשעת הדחק גדול 2) נוהגין כשאר ראשונים שאין מקבלין שבת בהדלקה, ומ&quot;מ טוב להתנות (רמ&quot;א, ב&quot;ח, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ב)"	סימן רסג סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי הבה&quot;ג, האם היא יכולה לכבות את הגפרור (match)?	"כתב הב&quot;י דלפי הבה&quot;ג כל הנרות שמדליק לכבוד שבת כחד חשיבי ומותר משא&quot;כ בכביית הפתילה שהדליק בה, ומש&quot;ה נוהגות הנשים שלא לכבות את הפתילה, וכן פסק השו&quot;ע. אמנם, כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ד) דהיינו רק לנשים שנוהגות לברך קודם ההדלקה, אבל לפי מנהג שלנו שמברכות אחר ההדלקה פשוט דאין דעתן לקבל שבת עד הברכה ויכולות לכבות את הפתילה, וכ&quot;כ השש&quot;כ (פמ&quot;ג הע&#x27; קע&quot;ט). אכן, במ&quot;ב דרשו הביאו בשם השבט הלוי דאפי&#x27; לדידן טוב שלא לכבותה מפני חשש הפסק בין ההדלקה להברכה, והשש&quot;כ (פמ&quot;ג סעי&#x27; ל&quot;ו) הביא מקצות השלחן (סי&#x27; ע&quot;ד בדה&quot;ש י&quot;ד) דאשה מקבלת שבת בגמר הדלקה אפי&#x27; קודם הברכה"	סימן רסג סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אחר שהדליקה כל הנרות כבתה אחד מהנרות?	"{פשוט דלפי הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ד) יכולה להדליקה כל זמן שעדיין לא בירך, ואפי&#x27; לאלו שנוהגות שלא לכבות את הפתילה יהא מותר דהרי כתב השבט הלוי דטעמא משום הפסק, אכן לפי הקצות השלחן כבר קיבלה שבת בגמר ההדלקה ותו לא מצי להדליק, ונראה דאע&quot;פ שהשש&quot;כ חושש להקצות השלחן נראה דחידוש הוא, ובפרט דהביא מרשז&quot;א דלא כדבריו, וכן הוא פשטות שאר הפוסקים דאינה מקבלת שבת בגמר ההדלקה וא&quot;כ כל זמן שאין אנו יודעים דדעתה היתה לקבל בשבת בגמר ההדלקה יש להקל לחזור ולהדליק הנר שכבה}"	סימן רסג סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה נרות ס&quot;ל להבה&quot;ג שהיא מקבלת שבת בהדלקתן?	"כתב האו&quot;ז דדוקא ע&quot;י הנרות שמדליקין על השולחן, ועל כן יש להדליקן אחרונה (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ד&#x27;, רמ&quot;א)"	סימן רסג סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם היא עדיין לא התפללה מנחה קודם ההדלקה?	"אינה יכולה להתפלל מנחה אחר קבלת שבת (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ט), ואם אין לה פנאי צריכה להתפלל ערבית ב&#x27; פעמים (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ג), והכה&quot;ח (ס&quot;ק ל&quot;ה) ס&quot;ל דיכולה להתנות ולהתפלל מנחה אח&quot;כ, וכ&quot;כ המנח&quot;ש (ח&quot;ב סי&#x27; ל&quot;ה אות ח&#x27;) [אבל ממ&quot;ב משמע דאין זה צורך כ&quot;כ להתיר תנאי, והחוט שני אוקמיה המ&quot;ב כגון שלא תשאר לה זמן לתוספת שבת אם מתנה ומתפללת תחילה (מ&quot;ב דרשו)]"	סימן רסג סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל הנרות לאחר שהדליקו אותם?	"אם אינו מתנה שאינו מקבל שבת בודאי אסור לטלטל הנרות שהודלק כדמבואר בסוף סעי&#x27; י&quot;ד (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ז), ואפי&#x27; אם התנה לפי הלבוש אסור לטלטל הנרות מיד כדי שיהא ניכר שהדליקם לכבוד שבת [אבל מותר לטלטלן לאחר זמן א&quot;נ להניחם במקום גבוה דרך כבוד], אבל לפי המרדכי אסור לטלטלן רק אם אינם ראוים להשתמש בהם במקומן דקיי&quot;ל הדלקה עושה מצוה, ולפי&quot;ז כל זמן שהדליקום בתוך הבית מותר לטלטלן (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ג), והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ח) דבמקום צורך יש להקל [כהמרדכי לטלטלן מיד] {אבל נראה דאם הוא מדליק הנר מעל התנור ובנר זה מדליק שאר הנרות מותר לכו&quot;ע דבסוף הוא מניחם במקום גבוה וניכר שהם לצורך שבת, וכמ&quot;ש המג&quot;א גופה, אכן עדיין יש מקום קצת להחמיר שהמג&quot;א הביא אגודה דס&quot;ל דנרות שבת הוו כנרות חנוכה דבכל אופן צריך להשימם במקומם ואח&quot;כ להדליקם, וכן הביא הא&quot;ר (ס&quot;ק י&quot;ד) ראיה מאגודה זו דלא ידליק נרות שבת ויו&quot;ט כשהיא אוחזת הנר בידה, וכ&quot;כ הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב)}"	סימן רסג סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש חילוק בין הנרות שעל השלחן להנרות שבחדרי הבית?	"המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ג) הביא ממהר&quot;י וויי&quot;ל דצריך לדקדק להדליק הנרות כשהם מונחים על השלחן בדוקא, אבל כתב המג&quot;א דלפי מאי דקיי&quot;ל כהמהרי&quot;ל דיכול לברך אפי&#x27; על הנרות שמודלקים בשאר החדרים א&quot;צ להקפיד על זה שהרי כל מקום שהוא מדליק הוי ראוי להשתמשות {אבל לכאורה אם הדליקו במקום שיש בו אור הרבה א&quot;כ לא יועיל כלום לגבי לא יכשל, וגם אינו מקום אכילה וא&quot;כ אינו עושה כלום, וצ&quot;ע}"	סימן רסג סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להדליק נרות בתוך הסוכה ואח&quot;כ מביאם לתוך הבית?	כתב החיי&quot;א דלא יפה הם עושים (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ח)	סימן רסג סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני תנאי שלא לקבל שבת אם התפלל תפילת ערבית?	"בתחילה כתב הב&quot;י דתלוי במח&#x27; אם מהני תנאי בהדלקת נרות, אבל מסיק דלכו&quot;ע לא מהני תנאי בתפילה כיון שהזכיר קדושת היום בשבת [ומשמע דתלוי בשמ&quot;ע שמזכיר בו קדושת שבת, אבל הקשה רע&quot;א דאמרינן לעיל דקבלת שבת בלא תנאי תלוי באמירת ברכו, וא&quot;כ קשה לשון המחבר כאן דמסתימת לשונו משמע דלא מהני תנאי אפי&#x27; לאמירת ברכו, וצ&quot;ע, ולמעשה כתב רע&quot;א בסמוך דמהני תנאי לברכו ולא לשמ&quot;ע]"	סימן רסג סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם התפלל קודם פלג המנחה?	"כפשוטו אינו תפילה ואינו קבלה, וכן הוא במ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ט), אכן חידש הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ט) דאין שיעור לתוספת שבת ומהני קבלה ע&quot;י תפילה אפי&#x27; קודם פלג [והא דאמרינן בשו&quot;ע דצריך לקבל בשבת מפלג המנחה ואילך היינו לכתחילה אבל בדיעבד הוי קבלה אפי&#x27; קודם פלג מנחה], ומצדד דהיינו דוקא קבלה ע&quot;י תפילה דלא מהני בה תנאי אבל קבלה ע&quot;י מזמור שיר או לכה דודי דמהני בה תנאי ואין בו תפילה וברכה לבטלה אפשר שאינה קבלה קודם פלג המנחה [וכפשוטו ה&quot;ה בהדלקת נרות קודם פלג המנחה כיון דמהני בה תנאי אינו קבלה קודם פלג המנחה, ואע&quot;פ שיש בו ברכה לבטלה מ&quot;מ נראה דבעיקר תלוי אם הוא דבר שיכול להתנות בו] {ודבריו צ&quot;ע דמבואר בסי&#x27; רל&quot;ג דאינו יכול להתפלל מעריב קודם פלג המנחה אפי&#x27; בדיעבד, וא&quot;כ אין תפילתו תפילה וממילא אין קבלתו קבלה [ומה שהביא ראיה מתרוה&quot;ד שהיו מתפללין ג&#x27; וד&#x27; שעות קודם לילה, עי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; רל&quot;ה) דהיינו בקיץ א&quot;נ לפי המ&quot;ד דמיל הוא כ&quot;ד דקות ולעולם היו מתפללין אחר פלג המנחה לפי שיטה אחת]} "	סימן רסג סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רוב הקהל קיבלו שבת?	"כתבו המרדכי והריב&quot;ם שהיחידים נמשכים אחרי הציבור ואסורים במלאכה [אמנם, כתב הביה&quot;ל בסמוך (סעי&#x27; ט&quot;ו, ד&quot;ה של) דהיינו דוקא לגבי איסור מלאכה, אבל עדיין היחידים מותרים להתפלל מנחה, וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&#x27;) דהיינו לחומרא לאיסור מלאכה ולא לקולה לפוטרו מתפילת חול, והשבט הלוי (ח&quot;ט סי&#x27; נ&quot;ו) ביאר דהוא תקנת חז&quot;ל משום זלזול שבת (מ&quot;ב עו&quot;ה הע&#x27; שמ&quot;ג)], אמנם כתב רשז&quot;א (שש&quot;כ פמ&quot;ו הע&#x27; ל&quot;א) דקבלת הציבור הוי דוקא אם הציבור אמרו מזמור שיר וכדומה יחדו אבל מה שקבלו רוב הציבור כל אחד ואחד בפנ&quot;ע אין זה כקבלת ציבור {אכן ממ&quot;ב (סי&#x27; רס&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ח) מבואר דאפי&#x27; אם כל יחיד ויחיד קיבל שבת בפנ&quot;ע נחשב כקבלת ציבור דכתב דא&quot;א לימצא היתר בין השמשות אלא במקום שאין שם ציבור, אמנם באמת אינו ראיה שבזמנם נהגו כל הקהלות לקבל שבת מבעוד יום אבל בזה&quot;ז שאין אומרים בואו כלה עד אחר שקיעה ליכא קבלת ציבור עד אחר שקיעה, וגם היחידים מקבלים שבת אז בבואו כלה דרוב הציבור אין נוהגין לקבל שבת בפה קודם לכן}]"	סימן רסג סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רוב הציבור אינם בביהכ&quot;נ?	אז אינם נמשכים אחר הציבור (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ד, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;א) {ומכאן ראיה דאינו דין דאורייתא אלא הוא תקנת חז&quot;ל, וחז&quot;ל לא תקנו אלא כשרוב הציבור נמצאים בביהכ&quot;נ, וכמו שמצינו בעירובין (צ&quot;ב ע&quot;ב) דשדינן המיעוט אחר הרוב ולא להיפך}	סימן רסג סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעיר שיש בו שתי בתי כנסיות?	"אין המיעוט נמשכת אחר הרוב, אולם מנין קבוע בביתו נמשכת אחר הרוב (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ד, דה&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;א), ומ&quot;מ האיש נגרר אחר ביהכ&quot;נ שלו (מחה&quot;ש על מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ד, ערוה&quot;ש סעי&#x27; כ&quot;ב וסעי&#x27; כ&quot;ח, וכן משמע משעה&quot;צ סי&#x27; תקנ&quot;א ס&quot;ק נ&quot;ו), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ב) מסתפק אם בני ביתו נגררים אחרי האיש הנגרר אחרי ביהכ&quot;נ שלו דאולי לא אמרינן גרירה לגרירה [אבל פשוט דבני ביתה אינם נגררים אחר הדלקת האשה דהיא אינה נחשבת כעיקר הבית], ומיהו מסיים דאם רוב העיר קבלו שבת כולם אסורים וצריך להדליק הנרות ע&quot;י גוי {ונראה דזהו בצירוף שביהכ&quot;נ שלו כבר קיבלו שבת דממ&quot;נ הבני בית אסורים [דאין סברא שהם יכולים לבחור ביהכ&quot;נ אחרת] אבל אם ביהכ&quot;נ שלו עדיין לא קיבלו שבת אע&quot;פ שרוב העיר קיבלו שבת עדיין מותרים במלאכה} [ומכאן נמי משמע דכל בני הבית נמשכים אחרי הבעל הבית כשהוא מקבל שבת בפירוש, עי&#x27; להלן]"	סימן רסג סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רוב הציבור קבלו שבת שלא מחמת קדושת שבת אלא להקל על זמני הסעודה?	"אע&quot;פ שהאג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ג סי&#x27; ל&quot;ח) מסתפק בדבר, רוב הפוסקים (רשז&quot;א, ריש&quot;א, שבט הלוי) ס&quot;ל דהיחידים נגררים {וכן הוא הפשטות} (מ&quot;ב דרשו)"	סימן רסג סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אשה נגררת אחרי קבלת שבת של בעלה?	"מפורש בגר&quot;ז (קו&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;) דאם בעל מקבל שבת בפיו אין אשתו נגררת אחריו דכתב דאשה שרוצה להתנות בהדלקת נרות הבעל צריך לקבל שבת בשעת הדלקתה כדי שלא יקדים להדליק, וכן משמע מאג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ג סי&#x27; ל&quot;ח) דבתחילה כתב דפשוט דאין אשה נגררת אחר קבלת פה דבעל, אבל כתב האג&quot;מ דכשבעל מקבל שבת בציבור אז נקבע שגם בני ביתו נגררים אחריו דאע&quot;פ שבעצם כל אחד יכול לבחור ציבור שלו מ&quot;מ משפחתו נגררים אחר ציבור של הבעה&quot;ב {אבל לכאורה בני ביתו שמתפללים בציבור אחר אינם נגררים אחריו}, וכן משמע מערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ב) דבני ביתו נגררים אחר הבעה&quot;ב כשקיבל שבת בציבור, ורק מסתפק אם הבעה&quot;ב לא קיבל שבת בהדיא והוא נגרר אחר הציבור אם אמרינן דאף בני ביתו נגררים אחריו או דלמא הוי גרירה לגרירה {וכפשוטו אף הם נגררים אחריו}, אמנם חידש האג&quot;מ דכל זה כשהוא מקבל שבת עם הציבור מפני שרוצה לקבל תוספת שבת אבל אם הוא מקדים להתפלל רק מפני שעות הקיץ אין משפחתו נגררים אחריו ועדיין הם מותרים במלאכה אבל מצדד שלא יעשו מלאכה בשבילו דומיא דעבד דאסור מלאכה לאדונו בשבת [ושמעתי מהגרי&quot;א פארכמיימער שליט&quot;א והגר&quot;ש פעלדער שליט&quot;א דהיינו מלאכות המיוחדות להבעל אבל לא מלאכות לכל הבית כגון הדלקת נרות או בישול הקדירה וכדומה], אולם השבט הלוי (ח&quot;ז סי&#x27; ל&quot;ה) חולק על האג&quot;מ וס&quot;ל דלעולם בני ביתו נגררין אחריו כשהוא מקבל שבת בציבור ואפי&#x27; בימות הקיץ, וכן מצדד הקובץ הלכות (פ&quot;ו סעי&#x27; ט&quot;ז) להחמיר, ע&quot;ש שמאריך בזה."	סימן רסג סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אדם שבא לעיר בערב שבת וכבר קבלו אנשי העיר עליהם שבת?	כתב השבלי הלקט שהוא נמשך אחריהם [וצריך לילך לחדרו (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ה, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ב)] ומניח ליפול המוקצה שעליו 	סימן רסג סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בציבור שטעו וקיבלו שבת ע&quot;י 1) הדלקת נרות 2) תפילה 3) אמירת מזמור שיר?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-c1fd724a7713bd929a49d53d58aca02a6fbc49f7.jpg"">"	סימן רסג סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביחיד שטעה וקיבל שבת ע&quot;י 1) הדלקת נרות 2) תפילה?	"1) לפי הא&quot;ר אינו קבלה כלל, ולפי הפמ&quot;ג ודה&quot;ח הוי כציבור דהוי מח&#x27; הפוסקים אם הוי קבלה לגבי אלו שהדליקו (ביה&quot;ל ד&quot;ה אסורים) 2) אינה תפילה ואינה קבלה [ואפי&#x27; בחול אינו תפילה אם הוא רגיל להתפלל מעריב בזמנו (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ה)] "	סימן רסג סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל טעות?	כגון שסברו שהוא סמוך לשקיעה ואח&quot;כ נתפזרו העננים וזרחה החמה 	סימן רסג סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לגבי הטעות בתפילה, האם יש חילוק בין אם התפללו מנחה קודם פלג או אחר פלג?	"כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה ואם) דביחיד אינו קבלה אפי&#x27; אם התפלל מנחה קודם פלג ומעריב אחר פלג כיון שהוא רגיל תמיד להתפלל מעריב בזמנו [ואפי&#x27; בחול] [ודלא כעולת שבת דס&quot;ל דדוקא אם התפלל מנחה אחר פלג אינו קבלה], ובציבור לאידך גיסא אפי&#x27; אם התפללו מנחה אחר פלג ומיד אח&quot;כ התפללו מעריב בטעות א&quot;צ לחזור ולהתפלל משום טירחא דציבורא"	סימן רסג סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליגע בנר שהודלק בטעות?	השו&quot;ע הביא האור זרוע דאוסר ליגע בה אחר שהדליק בטעות, וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ז) דזהו האו&quot;ז לשיטתו דס&quot;ל דקבלה בטעות הוי קבלה וא&quot;כ הוי נר של מצוה והוקצה למצותו לבעלים ולכל העולם אבל אי ס&quot;ל דלא הוי קבלה אינו הוקצה למצותו	סימן רסג סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הטעם שאסור ליגע בה?	"הב&quot;י אינו יודע הטעם, אבל פי&#x27; הדרישה דהוא כדי שיהא היכר לאותן שהדליקו שהם אסורים במלאכה, והמג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ז) פי&#x27; דאסרו נגיעה אטו תשמיש, ותשמיש אסור שהוא הוקצה למצותו, והמ&quot;ב (ס&quot;ק נ&quot;ז) הביא טעם של המג&quot;א, והוסיף דהדה&quot;ח מקיל ליגע בה במקום צורך מצוה [ובביה&quot;ל (ד&quot;ה ליגע) הביא שהגר&quot;ז חולק על האו&quot;ז באיסור נגיעה דאיך מוקצה זו חמור משאר מוקצה דאינו אסור אלא בטלטול ולא בנגיעה לבד {ונראה דכאן האיסור נגיעה לאו דוקא נגיעה לבד אלא ר&quot;ל איסור טלטול}], והערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ה) חולק על המג&quot;א וס&quot;ל דהאיסור נגיעה הוי איסור טלטול לצורך חול."	סימן רסג סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מותר להשתמש בנר של שבת להדליק נר של חנוכה?	"תי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ז) מפני ששניהם של מצוה הם א&quot;נ שלהבת אין בו ממש ואינו נחשב כתשמיש {וגם לא גזרו על נגיעה לצורך תשמיש של היתר}"	סימן רסג סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הדליק נר שבת בתנאי?	"כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ז, ומובא במ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ז) דאפ&quot;ה הוקצה למצותו ואסור להשתמש בה [וממילא אסור ליגע בה], והקשה התהילה לדוד דמבואר במג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ב, ומובא במ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ז) דאם הדליק בתנאי מותר לטלטלה, ותי&#x27; המטה אפרים (אלף למטה סי&#x27; תרי&quot;ט ס&quot;ק י&quot;א) דאם התנה אסור בתשמיש אבל מותר בטלטול דלא גזרו טלטול אטו תשמיש כי מאחר שלא הותר לטלטל אלא ע&quot;י תנאי לא יבואו להשתמש בו (מ&quot;ב עו&quot;ה הע&#x27; שצ&quot;ג)"	סימן רסג סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם עדיין לא התפלל מנחה והציבור מקבלים שבת?	"אם הוא לא ענה עמהם ברכו [בכוונה לקבל שבת] יכול להתפלל מנחה חוץ לביהכ&quot;נ אבל אינו ראוי להתפלל של חול אצלם [ואינו נמשך אחרי הציבור אלא לגבי איסור מלאכה (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ח, ביה&quot;ל ד&quot;ה של), דלחומרא נגרר לאוסרו במלאכה ולא לקולה לפוטרו מתפילת חול (ערוה&quot;ש סעי&#x27; כ&#x27;), וע&quot;ע בשבט הלוי למעלה], אבל אם כבר ענה ברכו בכוונה לקבל שבת אין לו תקנה וצריך להתפלל מעריב ב&#x27; פעמים {וכ&quot;ת למה לא יתנה שאינו מקבל שבת בעניית ברכו י&quot;ל דכבר כתבנו דממ&quot;ב לעיל (ס&quot;ק מ&quot;ג) משמע דאין זה נחשב כצורך כ&quot;כ כדי להתיר תנאי, אמנם רע&quot;א בסמוך ס&quot;ל דיענה ברכו בתנאי}"	סימן רסג סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הסדר התפילות כשמתפלל מעריב ב&#x27; פעמים?"	"לכתחילה יתפלל לשם חובה של שבת ואח&quot;כ לתשלומים של חול, אבל בדיעבד אפשר דיצא כיון שעדיין יום הוא (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;א) [והמ&quot;ב לעיל (סי&#x27; ק&quot;ח ס&quot;ק כ&quot;ה) מקיל בדיעבד אפי&#x27; אם התפלל אחד מהם תפילה של חוב היכא דקיבל שבת מבעוד יום] "	סימן רסג סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שקיבל על עצמו שבת ואח&quot;כ נזכר ששכח להתפלל מנחה?	"{מצד הטעות מבואר בערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&#x27;) דאין זה נקרא קבלה בטעות [אמנם, הציע ר&quot;י באק דדבר זה תלוי במח&#x27; בין הערוה&quot;ש החיי&quot;א לגבי היסח הדעת בטעות לגבי ברכה אחרונה בסי&#x27; קע&quot;ט, וא&quot;כ יהיה סתירה בהערוה&quot;ש], ולגבי שאלה על קבלתו אע&quot;פ שהלבוש ס&quot;ל שיכול לשאול על קבלתו מ&quot;מ מבואר ממ&quot;ב (ס&quot;ק ס&quot;ה וס&quot;ק ס&quot;ז) דלא ס&quot;ל כהלבוש וא&quot;א לחזור לאחר שקיבל שבת על עצמו, וכן דחה הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ח) את שיטת הלבוש, ולגבי תפילת מנחה אחר קבלת שבת אע&quot;פ שיש דגול מרבבה דמחלק בין קבלת תוספת שבת לקבלת קדושת שבת (מובא בשע&quot;ת סי&#x27; רס&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;) מ&quot;מ מבואר מביה&quot;ל (סי&#x27; רס&quot;א סעי&#x27; ד&#x27; ד&quot;ה אין) דלית ליה האי חילוק מדתירץ קושייתו באופן אחר, ומה שהוא רק קבלת יחיד אינו יכול להקל דראינו דלאחר הדלקת נרות דהוי כקבלת יחיד ואסור במנחה [ועי&#x27; ביה&quot;ל לקמן סי&#x27; תקכ&quot;ז דראינו דהדלקת נרות הוי כקבלת ציבור] וכן ראינו ביחיד שקיבל ע&quot;י תפילה הוי כקבלה, וכן מבואר בביה&quot;ל (ד&quot;ה וי&quot;א) דקבלת יחיד ע&quot;י אמירה לחוד הוי קבלה ורק אם הוא בטעות יש בזה מח&#x27; אחרונים [אבל יש לפלפל בזה, וראיתי בברית עולם דרצה להקל להתפלל מנחה אחר קבלת יחיד, ויש להוסיף דבדיעבד כתב המ&quot;ב (סי&#x27; ק&quot;ח ס&quot;ק כ&quot;ה) דאפשר שיוצא אם מתפלל תפילה של חול לשם מנחה אחר קבלת שבת אם עדיין היום גדול, ולמעשה הגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א מצדד להחמיר ויתפלל מעריב ב&#x27; פעמים], והיכא דאינו קבלה מותר לו להתפלל מנחה אפי&#x27; אם הוא סמוך לשקיעה בזה&quot;ז דאין נוהגין הציבור לקבל שבת עד בואי כלה ,ואפי&#x27; אם הציבור כבר קבלו שבת אין הוא נגרר בתרייהו לגבי תפילה ומצי להתפלל מנחה אחר שקיעה ויקיים תוספת שבת לפי ר&quot;ת או יסמוך על הדגול מרבבה ויקבל רק תוספת שבת ולא קדושת שבת.}"	סימן רסג סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הציבור עדיין לא קיבלו שבת?	"כתב התרוה&quot;ד בתשובות דמותר להתחיל להתפלל מנחה שם אע&quot;פ שאין לו פנאי לגמור תפילתו עד שיקבלו שבת [ואע&quot;פ שלגבי אכילה נחשב כהתחיל באיסור אם יודע שאינו יכול לגמור בהיתר היינו לגבי אכילה שהוא איסור גמור משא&quot;כ בנד&quot;ד דאינו אלא חומרא בעלמא], אכן התרוה&quot;ד בכתבים סותר עצמו וס&quot;ל דאינו יכול להתחיל אם יודע שאינו יכול לגמור קודם שיקבלו הציבור שבת, ולמעשה פסק הב&quot;י דאזלינן בתר התרוה&quot;ד בתשובות דמה שאדם כותב בספר יותר מדקדק בו ממה שכותב בכתביו, ועוד מה שהקשה בכתבים מאכילה כבר יישב בתשובות דבנד&quot;ד אינו אלא חומרא בעלמא, וכן פסק בשו&quot;ע שמותר להתחיל אע&quot;פ שיודע שאינו יכול לגמור [דלא כהט&quot;ז (ס&quot;ק ב&#x27;) דפסק כהתרוה&quot;ד בכתבים], ומ&quot;מ כתב הא&quot;ר דטוב יותר לצאת חוץ לביהכ&quot;נ להתפלל מנחה לחוש לתרוה&quot;ד בכתבים (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ג)"	סימן רסג סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לענות ברכו תחילה?	"פשוט דאם ימתין עד ברכו תו לא מצי להתפלל מנחה שם אלא צריך לצאת, אבל ממ&quot;ב (ס&quot;ק ס&quot;ב) משמע יותר מזה דאם יענה ברכו הוי קבלת שבת ואינו יכול להתפלל מנחה כלל, אבל ביאר האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ג סי&#x27; ל&quot;ז) דהיינו רק כשימתין לברכו דאז ניכר כוונתו לקבל שבת אבל בודאי מהני כוונתו בהדיא שלא לקבל שבת."	סימן רסג סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שקיבל שבת מוקדם האם מותר לצוות לישראל אחר לעשות מלאכה בעבורו?	"הרשב&quot;א הביא ראיה שמותר דאשכחן דמותר לאדם לומר לחבירו שמור לי פירות שבתחומך, והשיג עליו הר&quot;ן שאני התם דאפשר בבורגנין [וביאר הפנ&quot;י דזה תלוי לענין שליח לדבר עבירה אם בעינן שליח בר חיובא (שע&quot;ת ס&quot;ק כ&quot;ב) {ויש לדחות דהוא בעצם בר חיובא אלא דלא מטי זמנא דחיובא}], והב&quot;י הקשה על הר&quot;ן ה&quot;נ היה אפשר לו שלא לקבל שבת [והקשה הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ח&#x27;) ממי שקיבל להתענות ב&#x27; ימים של יוה&quot;כ דאמרינן דאסור לצוה לישראל אחר, ותי&#x27; דהתם ראוי לו להתענות ב&#x27; ימים מפני ספיקא דיומא ובספק זה כל ישראל שוין בו, משא&quot;כ בתוספת שבת אינו ראוי לקבל שבת מוקדם], והדרכ&quot;מ (שם) מאריך קצת לבאר שיטת הר&quot;ן דאפשר דהוא מודה בדין להרשב&quot;א אלא שדחה ראייתו, ואפי&#x27; אם הוא חולק על הרשב&quot;א היינו דוקא דאינו יכול לצוה לישראל לכתחילה אבל בדיעבד שכבר עשה המלאכה מותר לו ליהנות ממנו [ולא דמי לעירוב תבשילין דאמרינן דצריך להקנות קמחו לחבירו דהתם קנסוהו (מג&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ג, ועי&#x27; בדרכ&quot;מ)], ולמעשה קיי&quot;ל כהרשב&quot;א דמותר לצוה לישראל אחר לעשות לו מלאכה [וכן אשכחן לעיל במ&quot;ב סי&#x27; רס&quot;א ס&quot;ק י&quot;ח], אכן השע&quot;ת (ס&quot;ק כ&quot;ג) הביא תשובת הב&quot;ח דהמחמיר כהר&quot;ן קדוש יאמר לו ותבא עליו ברכה."	סימן רסג סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם הגיע סמוך לבין השמשות, האם טוב להמתין לאלו שעדיין לא הכינו כל צרכי שבת?	"לא ימתין אלא יקבל תוספת שבת, אע&quot;פ שאמרינן בגמ&#x27; (ביצה ל&#x27; ע&quot;א) על תוספת שבת מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין, היינו במקום רשות [היינו כשמתפללין במנין (ערוה&quot;ש סעי&#x27; כ&quot;ח)] אבל בביהכ&quot;נ לא (ספר חסידים, מג&quot;א ס&quot;ק ל&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ד), וביאר המחה&quot;ש דברוב עם א&quot;א שלא ימצאו אנשים הגונים שישמעו ויקבלו דבריו, וגם הם יכריעו אחרים לקבל דבריו"	סימן רסג סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במוצאי שבת, האם מותר לצוה לישראל שכבר הבדיל לעשות לו מלאכה?	כתב הרמ&quot;א דכאן מודה הר&quot;ן דמותר דהרי אפשר לו להבדיל מעצמו [משא&quot;כ בקבלת שבת אי אפשר לחזור], אבל הלבוש ס&quot;ל דמוצאי שבת חמור טפי דאילו בערב שבת אינו אסור אלא מדין נדר [וס&quot;ל דאפשר בשאלה] משא&quot;כ במוצאי שבת אסור עד שיברך ברכת המזון ויסיח דעתו משבת [וכתב החת&quot;ס דאין לו עצה לומר ברוך המבדיל דאז יפסיד רצה מספק, {וצ&quot;ע למה אין לו עצה לברך ברהמ&quot;ז ואח&quot;כ לומר ברוך המבדיל}] , ולמעשה פסקו האחרונים כהרמ&quot;א דמותר במוצאי שבת (מג&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ז)	סימן רסג סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אמר &quot;ברוך המבדיל&quot; באמצע סעודתו?	פשוט דמותר במלאכה, אבל מסתפק המג&quot;א (ס&quot;ק ל&quot;ג) אם יכול לומר רצה (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ז)	סימן רסג סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במוצאי שבת, מה הדין אם רוב הציבור עדיין לא הבדילו?	"כתב הפמ&quot;ג (מש&quot;ז סס&quot;ק ב&#x27;) דמותר ליחיד להבדיל דאין היחיד נגרר אחר הציבור במוצאי שבת דקיל איסוריה דמוצאי שבת מהכנסת שבת לענין זה (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ז)"	סימן רסג סעיף יז		
